מיפוי שומות ובדיקה עצמית לגילוי מוקדם של מלנומה

ישנם סוגים רבים של סרטן עור, אך סרטן המלנומה, אם לא מאבחנים אותו בזמן ובשלב מוקדם – עלול להיות הקטלני ביותר. כדאי לדעת כי מלנומה ממאירה של העור (Cutaneous Malignant Melanoma) הינה סרטן העור השלישי בשכיחותו. לפי נתונים עדכניים של ארגון, American Cancer Society סיכויי ההחלמה ממלנומה ממאירה בשלב השטחי הינם 100%, בעוד שסיכויי ההחלמה ממלנומה בשלב הגרורתי, כלומר שלב 4, עומדים על כ-20% בלבד.

מאחר וגורם הסיכון החשוב והעיקרי למלנומה הינו ריבוי נקודות חן (שומות), ומחקרים רבים כבר הוכיחו כי ישנו מתאם בין מספר השומות הרגילות לסיכוי לפתח מלנומה, חשוב להקפיד על בדיקה עצמית ומיפוי שומות על מנת לגלות בשלב מוקדם את סרטן העור מסוג זה.

לקריאה על בדיקת נקודות חן במרפאה למיפוי שומות, לחצו כאן

מהי מלנומה?

מלנומה היא סרטן עור קטלני במיוחד. הגידול בדרך כלל מתחיל בעור או בשומה. סוג זה של סרטן מתפתח עקב גידול מהיר של תאי המלנוציטים – התאים יוצרי הפיגמנט שבעור. מלנוציטים מייצרים את המלנין הנמצא בעור ובאזורים נוספים בגוף. המלנין משפיע על גוון העור, השיער והעיניים. תאי המלנוציטים ממוקמים בשכבה הבסיסית והשטחית של העור הקרויה אפידרמיס.

המלנומה מתפתחת כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאי המלנוציטים בעור, אך הגידול עלול להתפשט במהירות לאיברים נוספים בגוף. כיוון ששכיחות המחלה עלתה באופן דרמטי בשנים האחרונות, ומאחר והיא עשויה להתפתח גם בגיל צעיר, מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת לשמש ויש להקפיד על בדיקה עצמית על מנת לגלות נגעים חדשים בעור או לזהות שינויים בנגע קיים.

גורמי הסיכון למחלה

גורם הסיכון העיקרי והחשוב ביותר הוא ריבוי שומות (נקודות חן). במחקרים רבים שנערכו בכל העולם, כולל ישראל, הוכח קיומו של קשר ישיר בין מספר השומות לבין הסיכון לפתח מלנומה. על פי תוצאות המחקרים, הסיכון קיים החל מ-20 שומות על פני כל הגוף. חשוב להדגיש כי הסיכון ללקות במחלה הקשה בקרב אנשים בעלי ריבוי שומות, הינו גדול עד פי 10 מהסיכון לכך אצל שאר האוכלוסייה.

גורמי סיכון נוספים הם:

  • שומות א-סימטריות.
  • שיער אדמוני או בגוון בהיר.
  • עיניים בהירות.
  • ריבוי נמשים.
  • שומה מולדת גדולה שקוטרה מעל 20 ס"מ.
  • היסטוריה רפואית אישית או משפחתית של המחלה.
  • היסטוריה רפואית אישית של סרטן העור שאינו מסוג מלנומה.
  • חשיפה מוגברת וממושכת לשמש בגיל צעיר, לרבות כוויות שמש מרובות.
  • מצבי דיכוי חיסוני כמו סרטן או נטילת תרופות המפחיתות את יעילות וחוזק המערכת החיסונית.

מלנומות קטנות

ישנם חמישה קריטריונים עיקריים לזיהוי שומה החשודה כמלנומה, שבאמצעותם ניתן להבדיל בין שומה רגילה (שפירה) לכזו המסכנת חיים:

  • א-סימטריה (asymmetry) – שומות רגילות הן לרוב סימטריות, בעוד שמלנומה עשויה להיות א-סימטרית ובעלת צורה לא סדירה.
  • גבול (Border) – לשומה רגילה יש בדרך כלל גבול ברור וחלק. לעומת זאת, למלנומה אין גבולות ברורים וסדירים והם עשויים להיות מחוספסים או מטושטשים.
  • גוון (Color) – שומה רגילה מאופיינת בצבע אחיד, לרוב חום, בעוד מלנומה מאופיינת לרוב בריבוי גוונים, לפחות 3 צבעים שונים, ולעיתים ניתן גם להבחין באדמומיות.
  • גודל (Diameter) – שומה בקוטר של 6 מ"מ ומעלה – כקוטר המחק בקצה העיפרון, יכולה לעורר חשד למחלת המלנומה.
  • שינוי (Evolution) – כל שינוי בגודלה של שומה קיימת או הופעתה של שומה חדשה וחריגה, לרוב בגוון שחור, מחייבים אבחון מקצועי לצורך התאמת טיפול יעיל.

ראוי לציין כי קריטריון הגודל פחות מדויק, וכיום נוטים להתעלם ממנו כיוון שמלנומה עשויה להתפתח גם בשומה שקוטרה קטן מ-6 מ"מ. בנוסף, מעבר ל-5 הסימנים שצויינו לעיל, גם הופעת תסמינים בשומה קיימת, למשל דימום ספונטני בשומה ללא חבלה או גרד רב, מחייבים ביצוע אבחון מקצועי בהקדם.

סוגים שונים של מלנומה

  • מתפשטת שטחית (Superficial Spreading Melanoma) – זהו הסוג השכיח ביותר של מלנומה ומהווה כ-70% מהמקרים. מלנומה מתפשטת תופיע אצל גברים בעיקר באזור הגב והחזה, ובקרב הנשים תופיע בעיקר באזור הרגליים. תאי המלנומה מתפשטים לאט ובצורה שטוחה והדרגתית על העור, באמצעות אבחון תקופתי ניתן לגלות את המחלה בשלב מוקדם.
  • קשרייתית (Nodular Melanoma) – סוג נפוץ של מלנומה המהווה כ-15% מהמקרים, התאים הסרטניים נוטים להיות אגרסיביים ולהתפתח במהירות, לרוב באזור הגב, החזה, הצוואר והראש.
  • מלנומה של הקצוות (Acral Melanoma) – כ-10% מהמקרים, מלנומה של הקצוות מופיעה בעיקר בכפות הידיים והרגליים, במקרים מסוימים היא עשויה להתפתח מתחת לציפורניים.
  • מלנומה נמש ממאירה (Lentigo Maligna Melanoma) – סוג זה מופיע בעיקר אצל מבוגרים שעורם היה חשוף ממושכות לקרינת השמש.

על היקפי המחלה בישראל

מדי שנה מתגלים בעולם למעלה מ-200,000 מקרים חדשים של מלנומה. על פי נתוני משרד הבריאות, מאובחנים מדי שנה בישראל מאות חולים חדשים במחלה. בשנת 2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים חדשים עם מלנומה של העור, 2/3 מהם אובחנו עם גידול חודרני והשאר עם גידול ממוקד. באותה השנה נפטרו ממלנומה כ-200 חולים.

על פי נתוני משרד הבריאות בישראל אחד מכל 36 גברים יהודים (2.8%) ואחת מכל 45 נשים יהודיות בארץ (2.2%) יחלו במלנומה במהלך חייהם. במגזר הערבי רק 1 מכל 312 גברים ואחת מכל 434 נשים עלולים ללקות במחלה.

שיעור התחלואה במלנומה חודרנית בקרב ילידי ישראל קרוב לסדר הגודל של שיעור המחלה בקרב ילידי אירופה ואמריקה. עם זאת, שיעור התחלואה ממלנומה בקרב ילידי ישראל גבוה משמעותית לעומת שיעור התחלואה בקרב ילידי אסיה ואפריקה.

למרבה המזל, בעקבות המודעות ההולכת וגוברת למלנומה, רבים בציבור הישראלי מקפידים על בדיקה עצמית ועל אבחון מקצועי לפחות אחת לשנה. לאחר עלייה משמעותית באבחון החולים במחלה בעשורים האחרונים, כעת המצב השתפר לעין ערוך, וברוב המקרים האבחון מתבצע בשלב מוקדם יחסית (שלב 1 או 2 של המחלה). בעקבות זאת, סיכויי ההישרדות של החולים השתפרו באופן דרמטי.

בדיקה עצמית של מלנומה

גילוי מוקדם של מלנומה ממוקדת בעור משפר משמעותית את הסיכוי להירפא ממנה. לכן, מומלץ לכל אדם, ובמיוחד למי שנמצא בקבוצות הסיכון למחלה, להקפיד על בדיקה עצמית לאבחון מוקדם. כמו כן, חשוב לעבור אבחון מקצועי אצל רופא, אך עדיף לעבור מיפוי שומות ואבחון נקודות חן במרפאה מקצועית המתמחה בכך.

בדיקה עצמית נערכת מול המראה. יש לעמוד עירומים מול מראה גדולה (עדיף מראה בגודל כל הגוף), ולבדוק את כל העור. כדי לבדוק שומות חשודות באזור הגב, מומלץ להיעזר בבן או בבת הזוג, וניתן להיעזר במראת יד מגדילה. חשוב לבדוק את כל הגוף, כולל האזורים בין האצבעות בידיים וברגליים, באזור המפשעה, הקרקפת, כפות הידיים והרגליים, חלל הפה והשפתיים.

רצוי לתעד את השומות הקיימות באמצעות מצלמה דיגיטלית כדי לבחון שינויים בשומות ועל מנת לגלות שומות חדשות. 

מיפוי שומות ממוחשב

מעבר לבדיקה העצמית, מומלץ לכל אחד ואחת להגיע למרפאה מקצועית לצורך מיפוי שומות ממוחשב. שיטת אבחון זו אינה פולשנית, היא משלבת בין דרמוסקופיה של כל השומות הקיימות על פני העור, צילום באיכות גבוהה של הגוף מכל עבריו, צילום דרמוסקופי של שומות חשודות נבחרות, וכמובן השוואה של צילומי השומות לאורך זמן.

שיטת מעקב זו נחשבת ליעילה ולמומלצת ביותר, הן לצורך אבחון מלנומה בשלב מוקדם והן לצורך הפחתת מספר הביופסיות המיותרות.


אבחון מוקדם יכול להציל חיים – צפה עכשיו